דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה
כניסה
    משתמש חדש?      
 
חדשות ועדכונים
חברים בנים ותושבים אשר אין להם שם משתמש לאתר יכולים להירשם כאן
חברים בנים ותושבים שלא מצליחים להיכנס לאתר הקהילתי, נא לשלוח למנהל האתר הודעה דרך "צור קשר" שבתפריט העליון. או ללחוץ כאן
 
דף הנצחה ללב נורה ז"ל
(15/12/1885 - 12/05/1960)     (  -  אייר )

נורה (אליאנורה) לב

אמא לב נולדה בהולגד, אך כבר בגיל ארבע עברו הוריה, שמוצאם היה מגרמניה, חזרה לגרמניה, לעיר דיסלדורף. בעיר זו היא גדלה ולמדה והקימה גם את ביתה.

עם עלות היטלר לשלטון התלבט בעלה , שהיה מנהל של מפעל תעשייתי, לאן לפנות עם יציאתם מגרמניה. אמא לב רצתה כבר אז לעלות לישראל. אך קשרי משפחה עם הולנד הכריעו, והמשפחה עברה לאמסטרדם עם שלושת ילדיה.

הבנים והבת הצליחו לעלות ארצה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. אך ההורים נשארו בהולנד ושם עברו עליהם כל נוראות המלחמה. ראשית הפצצת האימים על רוטרדם, מקום מגוריהם אז, הריסת המפעל של אבי המשפחה, ואחר כך גירוש היהודים מערי החוף. הם הועברו לעיר הילברסום. שם עברו עליהם שנות המלחמה, הרעב והרדיפות.

רק לאחר תום המלחמה הצליחו הבנים בארץ לקבל סרטיפיקט (אישור כניסה) משלטונות המנדט, ואמא לב עם בעלה עלו על אניית משא ברוטרדם ונסעו בדרכם לארץ.דרך אלכסנדריה הגיעו לנמל יפו.

תכניתם הייתה להשתקע בדורות, מקום מגורי ביתם חנה ומשפחתה. אך בגלל המצור על יישובי הנגב לא הייתה כל אפשרות להגיע לדורות. וכך הם נשארו אצל בנם הבכור בתל-אביב. שם נפטר בעלה של אמא לב כעבור מחצית השנה באפריל 1948, מבלי שתהיה אפשרות להודיע על פטירתו לבת בדורות ולבן בגליל המערבי הנצור גם הוא.

בזמן פינוי האוכלוסיה האזרחית מדורות ביקרה אמא לב רבות אצל המפונים, והגיעה לביקור גם בשעת ההפצצות או אזעקות בתל-אביב, כי נהגה לומר, שאחרי הפצצת רוטרדם שום דבר כבר לא מפחיד אותה. עם החזרת האוכלוסיה – ילדים ונשים- לדורות ניתנה גם האפשרות לאמא לב לבוא להשתקע בדורות. תחילה היא גרה בחדר קטנטן בצריף, אך עם שיפור התנאים עברה עם כל ציבור הסבתות למגורים בבית בנוי. היא קיבלה את התנאים הקשים של אותה תקופה באהבה, והתחבבה על כל תושבי דורות. תחילה עבדה כמה שנים בסריגה ביד, והלבישה רבים מילדי וחברי דורות בסוודרים שהיא סרגה. כעבור מספר שנים הציעו לה ללמוד סריגה במכונה, והיא אמנם יצאה לקורס קצר, ועבדה לאחר מכן במכונת סריגה פשוטה. בעונת הקיץ היא נסעה לג'בליה, שם החזיק קבוץ דורות בית מזמן הפינוי לעונת הנופש של החברים. היא בישלה במשך מספר שנים עבור הנופשים, שבאו קבוצות קבוצות מדורות, וזאת בתנאים פרימיטיביים ביותר בזמן חלוקת המנות והצנע החמור, אך היא עמדה במשימה בכבוד, על אף גילה.

במאי 1960 היא נפטרה פתאומית, מבלי שהייתה חולה אי פעם לפני כן. היא השאירה אחריה את שני בניה, בתל-אביב ובמצובה והבת בדורות ומשפחותיהם.

בת 75 הייתה במותה.


הוסף


< חזרה לאתר הנצחה
[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר| תנאי שימוש | מדיניות פרטיות |
הצהרת נגישות




אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2024 (c)
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות