דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה
כניסה
    משתמש חדש?      
 
חדשות ועדכונים
חברים בנים ותושבים אשר אין להם שם משתמש לאתר יכולים להירשם כאן
חברים בנים ותושבים שלא מצליחים להיכנס לאתר הקהילתי, נא לשלוח למנהל האתר הודעה דרך "צור קשר" שבתפריט העליון. או ללחוץ כאן
 
דף הנצחה להיימן מרתה ז"ל
(10/3/1879 - 2/4/1967)     ( תרלח  -  כח אדר ב תשכו )

מרתה היימן
אמא היימן נולדה בעיירה קטנה בצפון גרמניה, עיירת פחם ופלדה מכוערת, מלאת עשן ופיח. מוצאה ממשפחה ענפה מאד, ששלוחותיה בעיירות צפון גרמניה ובכפריה. היא הייתה אחת מחמישה ילדים במשפחתה.
בגיל צעיר נשלחה לבריסל, לבית אפנה מפורסם, ללמוד תפירה- דבר בלתי מקובל וכמעט מהפכני באותה התקופה. היו אלה בשבילה שנתיים של עבודה מפרכת- 16 שעות ויותר הייתה צריכה לעבוד עבור הזכות ללמוד את המקצוע. יום עבודה של 8 שעות היה באותם ימים עדיין חזון התנועה הסוציאליסטית בלבד. אך מתקופה זו נשארה לה השפה הצרפתית שגורה בפיה ולא נשכחה עד שנותיה האחרונות.
התקופה בה חונכה והתגברה אמא היימן טבעה את רישומה בצורה מעמיקה על אופיה. העבודה כציווי עליון, צניעות, אי התבלטות- קווי אופי מיוחדים ליהודי גרמניה של אותם ימים- הסתפקות במועט- אלה היו עקרונות בחייה ואותם גם השתדלה להקנות לשלושת ילדיה.
היהדות והציונות הי גורמים מוכרים, אך רחוקים ולא קובעים בחייה. באווירה זו חל שינוי, שנגרם מתהפוכות בחיי היהודים בגרמניה עם עליית הנאצים לשלטון, ובודאי, דבר זה פעל כהלם ממש. קשה מאד היה ליהודים מסוגה לעכל את המצב החדש. אמא היימן כבר כבת 55 כאשר מחליטים בני הזוג ללכת בעקבות הבנים והבת ולעלות ארצה. פתאם נזרקו למצב חדש, לתנאים פיזיים קשים מאד. ההסתגלות הייתה בודאי קשורה במאמץ עצום, פיזי ופסיכולוגי כאחד.
אמא היימן הגיעה יחד עם בעלה לגבעת השלושה ויחד אתנו עברה לחדרה ולאחר מכן לדורות, זכורים לנו מימים ראשונים הרשמים מדירתה של משפחת היימן בצריף עלוב. אך נכנסת פנימה, התפעלת מהאווירה המיוחדת שאופפת אותך, מהסדר הקפדני, הנקיון הבולט לעין. משהו מן התרבות המערבית הביאו אתם לחום הלוהט של ימי הקיץ בחולות פתח- תקווה, מחנה הקבוצים בחדרה- ניגוד בולט מאד לעומת חדרי החברים בימים ההם. ולא החדר ורהיטיו בלבד- האישיות, צורת הדיבור, הנימוס, השקט הנפשי- כל אלה קרנו מכל פגישה עם אמא היימן.
היא הדגימה- מבלי להפגין- מפני שתרבות זאת הייתה חלק בלתי נפרד מדמותה, טבועה בה עמוק בנימי נפשה.
בערוב ימיה באו לה ימים קשים של זקנה וחוסר אונים, עד כדי כך שצריך היה להעביר אותה למוסד בו יכלה לקבל את הטיפול הנחוץ לה. אך בעיני החברים, בזכרונם הייתה תמיד הדמות האצילה, המטופחת, התרבותית בכל הופעתה, כפי שהכירו אותה שנים כה רבות.
בת 88 הייתה במותה.


הוסף


< חזרה לאתר הנצחה
[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר| תנאי שימוש | מדיניות פרטיות |
הצהרת נגישות




אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2024 (c)
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות