דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה
כניסה
    משתמש חדש?      
 
חדשות ועדכונים
חברים בנים ותושבים אשר אין להם שם משתמש לאתר יכולים להירשם כאן
חברים בנים ותושבים שלא מצליחים להיכנס לאתר הקהילתי, נא לשלוח למנהל האתר הודעה דרך "צור קשר" שבתפריט העליון. או ללחוץ כאן
 
דף הנצחה להלצר נתן ז"ל
(27/1/1905 - 28/4/1979)     ( יט טבת תרסה  -  א אייר תשלט )

נתן הלצר
נתן נולד בציריך שבשוויץ, שם למד בבית הספר העממי והתיכון. עם גמר לימודיו התיכוניים המשיך בלימודים בבית הספר הגבוה לאופטיקה בעיר ינה שבגרמניה. בנעוריו היה חבר בתנועת הנוער 'תכלת לבן'. בשנת 1932 הוא התחתן עם שרה ובאותה שנה הם עלו ארצה.
עם עלייתם ארצה הם פנו צפונה- לאחר שהייה קצרה בתל-אביב, בה מכר את מכשירי העבודה האופטיים שלו. הם השתקעו במושבה מגדל, שם בנו צריף ולאחר מכן בית, העומד שם עד היום. במגדל גם נולד הבן הבכור דן.
מתקופה זו בחיי המשפחה מספרים סיפור על קיום אימונים בבית המשפחה, ובשעת האימון קרה מקרה של פליטת כדור, ושוטר בריטי בא בבהלה אל הבית, וטען שירו עליו. השיבו לו, שהכדור, בוודאי, בא מהכפר הערבי הקרוב, אך השוטר נכנס לתוך הבית, וראה את שרה מיניקה את תינוקה, אך לא ראה את הנשק, עליו היא ישבה, וכג'נטלמן בריטי הוא מיד עזב את החדר מבלי להסתכל בדלת בה נפער חור מהכדור, שחדר לתוכה דקות ספורות לפני כן.
בשנת 1936 עברה המשפחה לתל אביב ושם התגוררה עד להליכתם לקבוץ גבעת השלושה בשנת 1949. נתן עבד כאופטיקאי אצל בעל חנות ברח' נחלת בנימין. זמן קצר לאחר הגיעם לתל אביב נולדה הבת נעמי ובאותה תקופה נולד גם הבן אריה. לאחר שהות של 3 שנים בגבעת השלושה הגיעה המשפחה לדורות בשנת 1952.
נתן התברך בתבונת כפיים ומיומנות מקצועית. הוא עסק גם בציור והיה חבר באגודת הציירים של האיחוד. בשנים האחרונות הוא התמסר- יחד עם שרה- למלאכות יד שונות: עשיית תכשיטים ועבודות אמייל. הוא ידע לחיות חיים מלאים ותחביביו האמנותיים לא הותירו לו פנאי ל'בטלה'. בשעה הקבועה אפשר היה לראות אותו ואת שרה הולכים יחדיו אל הצריף, ששימש להם בית יוצר. אך רבות גם התמונות היפות והבהירות, שהשאיר אחריו ורק לעיתים נדירות ראינו אותן בדורות.
רבים פנו אל נתן בכל שעות היום והערב לשם קבלת 'עזרה ראשונה' לתיקון משקפיים. תמיד קבלם בסבר פנים יפות עשה כמיטב יכולתו לעזור להם. במפעל המתכת עסק נתן בעבודה שדרשה מיומנות רבה, דייקנות וסבלנות ליצירת כלים למכונות השונות.
הבת נעמי מספרת על הצעצועים היפים שעשה במו ידיו יחד עם שרה למענה, על הסבלנות, בה תיקן שוב ושוב את בובתה האהובה ועל בתי הבובות, שהיו העתק מדויק לבית מגורים על כל אביזריו. אך גולת הכותרת הייתה יצירת תיאטרון הבובות, שנתן בנה ברוב כישרון ודמיון ובידי אמן. מכל הסביבה נהרו אנשים לחזות במופע הקסום והמרהיב. כולם ישבו רתוקים וחזו בהצגת התיאטרון ונתן ושרה עמלו קשה, שכן מילאו את תפקיד הקריינים והעברית לא הייתה שגורה כלכך בפיהם. אך גם על קושי זה התגברו.
מעל הכל זכור לנעמי, וזכור גם לנו רגש המסירות הבלתי מוגבלת לשרה אשתו ולכל המשפחה הקטנה, שיצרה חיי משפחה מלאים ומאושרים.
בן 74 היה במותו.


הוסף


< חזרה לאתר הנצחה
[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר| תנאי שימוש | מדיניות פרטיות |
הצהרת נגישות




אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2024 (c)
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות