דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה
 

 
דף הנצחה לתמרי משה-מנפרד ז"ל
(13/04/1911 - 12/05/1993)     ( ניסן  -  אייר )

מנפרד- משה תמרי

מנפרד נולד ב1911, בברסלאו, בשלזיה שבגרמניה. אחרי סיום הלימודים בגימנסיה, וכבכנה ללימוד מקצוע הרוקחות, עבד שנתיים כמתמחה בבית מרקחת. בערך בגיל 11 הצטרף לתנועת הנוער 'בלאו וייס', שהייתה אז התנועה הציונית הגדולה בגרמניה. כשהתפרקה התנועה , הצטרף לתנועת 'קדימה'. היה מדריך ואחר כך רכז התנועה בעירו. אנצו סירני, שהיה אז שליח 'החלוץ' ו'קדימה', השפיע על מנפרד לשנות כיוון, ולצאת להכשרה חקלאית במקום לימודי הרוקחות. ואמנם ב1932 יצא מנפרד לקבוץ הכשרה ב'בלודוויגסה ורסט', במזרח גרמניה, בחברת 12 חברים נוספים, כאשר הרכז הוא חברו וידידו אוטו רוזנבאום.

ב29.5.33 חודשים מספר אחרי עליית היטלר לשלטון, עלו מנפרד וחבריו ארצה לקבוץ גבעת השלושה. תקופה ארוכה עבד במחצבות בראש-העין יחד עם הפועלים הערביים, ואחר כך בטוריה בפרדסי פתח- תקוה. בערבים אירגן את הפעילות התרבותית של הקבוצה. הקבוצה הגרמנית לא התאקלמה בגבעת-השלושה ואחרי שלוש שנים ייסדו את 'קבוץ הבונה' ליד חדרה. בתקופה של חוסר עבודה, המשיך מנפרד לעבוד בפרדסים ואחרי העבודה שימש כמזכיר הפנים הראשון של הקבוץ הצעיר. כמו כן היה חבר במועצת הפועלים בחדר ובמדכירותה. לקבוץ 'הבונה' התווספו גרעין הכשרה מ'וורקדורף' וגרעין שקיבל הכשרתו בקבוץ אפיקים, ומנפרד נבחר להיות בא-כח חוץ, שתפקידו היה הטיפול בתוכנית להתיישבות קבע. ואמנם, עלתה ההצעה להתיישב באדמות הוג' שבנגב, ומנפרד יצא לכפר גלעדי להכשיר עצמו לגידול עצי פרי. אחרי שהות של כשנה בכפר –גלעדי, חלה במחלה קשה מאוד, ואף היה חשש לחייו, אך חוסן גופו עמד לו והוא החלים, והתחיל להכין את נטיעת עצי הפרי הנשירים בדורות.

לסירוגין עבד סמטע ושימש כמזכיר פנים ותקופת מה היה גם מרכז המשק.

ב1950 יצא בשליחות הקבוץ המאוחד לרכז את העולים החלוצים, בעיקר במחנה סנט ג'רום, שם הכיר את מרי והם נישאו. עם השיבה לארץ, ולמרות הפילוג ונטיתו של מנפרד לסיעה ב' החליטו מנפרד ומרי לקבוע את ביתם בדורות.הוא חזר לעבוד במטעים, ופעל להרחבת הענף, ונבחר עמה פעמים נוספות לתפקיד מזכיר- הפנים. היה פעיל במרכז התנועה ומעורב בנעשה במשק. ב1964 גוייס לועדת החברה ב'איחוד', וחזר להיות מזכיר פנים. אחרי עקירת המטע עבר לעבוד במפעל. שוב גוייס לתנועה והפעם ליחידת המבקר, תפקיד שפעל בו יותר מ9 שנים, ושב אל מפעל הברזים עד שחלה.

למרות הסתלקותו מתפקידים מרכזיים, נשאר כל הזמן ער למתרחש בקבוץ, כשהוא מביע את דעתו באסיפות שהקפיד להשתתף בכולן.

מפעלו הבלעדי והחשוב היה עדכון קובץ ההחלטות מדי- שנתיים שלוש, וכן עריכתו ועדכונו של הספר 'נזכור' שבחדר הזכרון. וכך נזכור אותו גם אנחנו: זקוף, גאה, לבוש בקפידה כשחיוך דק של אופטימיות נסוך על פניו, כי לכוחות הנפש אין קצה ותכלה, לקוות להאמין וללחום. השאיר אחריו את רעיתו מרי.

בן 82 היה במותו.





הוסף



< חזרה לאתר הנצחה

[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר| תנאי שימוש | מדיניות פרטיות |
הצהרת נגישות




אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2024 (c)
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות