דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה
כניסה
    משתמש חדש?      
 
חדשות ועדכונים
חברים בנים ותושבים אשר אין להם שם משתמש לאתר יכולים להירשם כאן
חברים בנים ותושבים שלא מצליחים להיכנס לאתר הקהילתי, נא לשלוח למנהל האתר הודעה דרך "צור קשר" שבתפריט העליון. או ללחוץ כאן
 
דף הנצחה לסטבסקי ציונה ז"ל
(7/6/1948 - 9/5/1968)     ( כט אייר תשח  -  9/5/1968 )

ציונה סטביסקי
ילדה כבת שלוש היתה ציונה כשעזבה עם הוריה את קבוץ מעוז חים- אחת מילדי מלחמת השחרור, ילדים שבילו הרבה מחייהם הרכים במקלטים עם אמהותיהם.
בית חדש בדורות, קליטה בחברת ילדים חדשים. ילדי דורות בני גילה זוכרים אותה כילדה מסוגרת. דבר זה גרם, כמובן, קונפליקטים בינם לבינה. אט אט היא נסתה להתקרב אליהם, רצתה לעשות כל אותם דברים, שכל בני גילה עשו. תחילה לא רקדה, אך מאוחר יותר, כשהתבגרה והשתחררה ממעצוריה, היא רקדה ברצון. בזמן שדיתה בגרעין בדימונה ובשרותה הצבאי היא השתחררה כליל מהסתיגויותיה.
ציונה שאפה בכל מאודה להגיע לידי ביטוי עצמי, אך בילדותה נבצר הדבר ממנה. רק מאחר יותר הפכה שאיפתה לממשות. היה לה טעם בלתי רגיל לשירה וליופי על כל גילויו השונים. היא ידעה לכתוב מכתבים יפים ושירים, לקרא ספרים וגם זאת בצורה בלתי מקובלת במסגרת החינוך המשותף.
מכתביה לבני משפחתה הצטיינו בעושר ביטוי, בצבעוניות ובהרבה הרבה אהבה . היא ידעה להתרשם עזות מכל שראתה- מראה נוף נוי, סרט או הצגה . היתה מאד נוחה לקלוט חוויות עזות ולתת להן מבע במכתביה הרבים לבני משפחתה , לידידיה ומכריה.
ציונה פעלה במסירות בחברת הילדים בדורות, וכשהגיעה שנת השרות, ראתה חובה לעצמה לתרום משהו למאמץ הכללי במדינה למיזוג גלויות ולמוד עברית לעולים חדשים. היא ראתה במפעל ביעור הבערות בעיירה דימונה אתגר כפול- הוכחת בגרותה לעצמה והתמודדות עם בעיות החיים בעולם הגדול והייתה חדורת הכרה בחשיבות העניין, זה היה הכוח המניע ודוחף להתנדבותה במסגרת גרעין 'עובדה' בדמונה.
שנה תמימה עבדה צינה בהורת עברית וביעור הבערות. זו הייתה עבודה קשה, אך הסיפוק הרב נתן לה
כוח לעמוד בקשיים . היא הלכה למשפחות, חדרה לבתי התןשבים, עם כל הקושי הכרוך ביצירת קשר אישי בין הצבר, ייד הקבוץ, לבין עולם אחר ושונה בתכלית השוני, ממה שהכירה קודם לכן. היא למדה יצרהקשרים אישיים והגישה עזרה נפשית ומעשית לתלמידות. תוך כדי כך היא גם החדירה בתוכן אוירה ישראלית ובאמצעותן גם לבתיהן.
אהבת והערצת תלמידותיה אליה גברו מיום ליום ולא פעם חזרה עם תיק מלא ממתקים, שהרעיפו עליה תלמידותיה בשפע.
במלחמת ששת הימים עשתה רבות להרגעת הרוחות ולנטיעת בטחון בלב התלמידות בתקופת הכוננות הידועה לכולנו. לאחר השרות באה תקופת השרות הצבאי. גם בחיי השגרה של המסגרת הצבאית הקשוחה יכלה ציונה לדלות נצוצות של יופי ולהפכם לחוויות עזות: 'אתם מסכנים מבחינה מסויימת, קר לכם ולנו, אבל אנו מקבלים תוספת בלבן, עליתי להר גבוה וצפיתי מלמעלה וראיתי את המכתשים טובלים בשלג.'
ציונה היתה בת עשרים כאשר נספתה בתאונת דרכים, בהיותה עדיין חיילת.


הוסף


< חזרה לאתר הנצחה
[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר| תנאי שימוש | מדיניות פרטיות |
הצהרת נגישות




אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2024 (c)
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות