דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה
כניסה
    משתמש חדש?      
 
חדשות ועדכונים
חברים בנים ותושבים אשר אין להם שם משתמש לאתר יכולים להירשם כאן
חברים בנים ותושבים שלא מצליחים להיכנס לאתר הקהילתי, נא לשלוח למנהל האתר הודעה דרך "צור קשר" שבתפריט העליון. או ללחוץ כאן
 
דף הנצחה לכהן נדב ז"ל
(18/07/1953 - 06/10/1973)     ( אב  -  )

נדב כהן

חייו וחינוכו של נדב היו שזורים בחיי המשפחה, החברה ומרחבי השדות של דורות. כאן באווירה ובסביבה זו הוא ספג ערכי חיים, הבת המולדת והעם. שטח התעניינותו היה רבגוני מאד ובכל נושא שבו עסק, השקיע את מיטב מרצו והתמדתו מתוך גישה של אחריות ורצינות.

הלימודים בבית הספר לא היו כפייתיים בשבילו. הוא אהב ללמוד, במיוחד את המקצועות הריאליים, וסיים את לימודיו בציונים גבוהים. בגיל 10 התחיל לפרוט על פסנתר , והמוסיקה הייתה עולם ומלואו עבורו. שעות ארוכות היה יושב ומתאמן ליד הפסנתר , ולעיתים גם ההורים היו יושבים מהצד, נהנים ומתפלאים לזריזות האצבעות, אשר הפיקו צלילים מופלאים של בטהובן ואחרים.

נדב היה ספורטאי נלהב ועסק בשחייה, משחק פינג-פונג, התעמלות, טניס ובמיוחד כדורסל.. הוא השתתף בנבחרת המשק, ואף הדריך אחרים במשחק זה. יחד עם כל זאת , הייתה בו אהבה רבה לטבע ולמרחבי השדות, אשר ספג בתוכו תוך כדי עבודה וטיולים.

בשנים האחרונות התגבשה אצלו השקפת עולם מוגדרת ויציבה בשטחי החיים השונים. אופיו היה פעלתני, הוא לא ידע שעמום מהו. באחד ממכתביו הוא כותב: 'מי שיוצר דברים ויש לו סיפוק נפשי גדול מזה, מי שחי- ממש לחיות, להיות עסוק, מי שמסוגל לחוות חוויות רגשיות ומסעירות- הוא צעיר. הוא חי. אבל מ שאין לו מה לעשות, שהוא משועמם ואין לו יזה שהוא סיפוק ממשהו שהוא יצר- הוא זקן וחסר תוכן במהותו.

חברתו לשכונת הנעורים כתבה לאחר נפילתו: 'קשה להביע במילים איך אהבנו את נדב. הוא היה שונה מכולנו, מרוחק, מיוחד. גם שמר ע ייחודו, אולי לא מתוך רצון, אלא משום שהתקשה למצוא לו שותפים, שיתעניינו בכל אותם נושאים שמילאו את עולמו. המסירות, בה הקדיש עצמו לכל נושא, וההצלחות שהיו פירותיה, הביא אותנו ליחס של מעין הערצה ואהבה.'

נדב רצה להתגייס לחיל-האוויר, אולם נפסל בגלל ליקוי כל שהוא בעין, ואז הוא נתן 'לשכנע' את עצמו ע'י מגייס התנועה ללכת לנח'ל. הזמן הראשון בצבא היה תקופה קשה מאד עבורו, הן מבחינה פיזית, אולם בעיקר מבחינה נפשית. עצמיותו, שהוא כבר הספיק לפתח לפני גיוסו לצבא, התנגדה עמוקות למשטר של משמעת עיוורת ובעיקר ל'טרטורים' שהיו השיטה המקובלת באותה יחדה בה שירות.- לאחר סיום קורס מ'כ עדיין אינ יכול להשתחרר מהמועקה , כאשר המפקדים הבכירים דורשים ממנו להפעיל על פיקודיו שיטות לחץ שאינן לרוחו. יותר מאוחר, כאשר נדב לתפקידים עצמאיים, ויכול היה לנהוג יותר לפי הבנתו, השתחרר מהמועקה וחזר אל עצמו. וכך הוא כתב:' אני חושב שאין לי כל כך האופי של קשוח, שעומד לפני המחלקה, שצריכה להיות בולי עץ ולא בני אדם רגילים. האופי שלי הוא תמיד יותר להתקשר אל בני אדם וליצור אתם מגע קרוב. אני שונא ללעוג לאחרים שכביכול נמוכים ממני. אני רואה אותם כבני אדם כמוני, ואני משוחח אתם באותה ידידות והבנה, כמו עם כל אחד אחר.'

וכותב עליו חברו לשרות, דוד: 'נדב תמיד היה מוכן לעזור לכל. אהבתי לצאת אתו לפעולות, כי היה חייל מצויין וזהיר בסירי סיירת. חיילים אהבו לשבת אתו בתצפית, כי עם נדב לא הרגישו שהוא מפקדם. הוא היה כאחד מהם, דרש מעצמו בדיוק מה שדרש מהם, לכן העריכוהו מאד'.

יום בכיפורים תשל'ד. הגיע תורו של אחד הבחורים מהמעוז לצאת לשמירה לתצפית. היות והוא דתי וצם באותו יום, קבע נדב, שהוא עצמו יצא לשמור במקומו. – שם נפל מכדורי הקומנדו המצרי, שהחל בצליחת התעלה. בין ראשוני הנופלים היה מול פלישת צבאות מצרים.

בין 20 היה במותו.


הוסף
""
לזכרו


< חזרה לאתר הנצחה
[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר| תנאי שימוש | מדיניות פרטיות |
הצהרת נגישות




אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2024 (c)
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות