דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה
כניסה
    משתמש חדש?      
 
חדשות ועדכונים
חברים בנים ותושבים אשר אין להם שם משתמש לאתר יכולים להירשם כאן
חברים בנים ותושבים שלא מצליחים להיכנס לאתר הקהילתי, נא לשלוח למנהל האתר הודעה דרך "צור קשר" שבתפריט העליון. או ללחוץ כאן
 
דף הנצחה לבריש שושנה ז"ל
(05/11/1916 - 09/08/2011)     (  -  )

שושנה נולדה ב5.11.1916 בגלזנקירשן שבגרמניה. באמצע מלחמת העולם הראשונה הוריה ברחו ממאורעות שהתרחשו בפולין (גליציה) והגיעו ב1916 לגרמניה. שושנה היתה הבת הצעירה במשפחה בת 8 נפשות- הורים ושישה ילדים. הבית היה בית חסידי, ושושנה ספגה הרבה מערכי היהדות במהלך ילדותה. בהיותה בביה"ס התיכון, כאשר היטלר עלה לשלטון, התקבלה ההחלטה "נומרוס קלאוזוס" האומרת , שבכל בית ספר נוצרי לא יעלה על אחוז אחד מספר היהודים הלומדים בו. בהיותה בתנועה ציונית נזרע אז הזרע הציוני ורצונה לעלות לארץ היה חד משמעי, למרות התנגדות הוריה. ב1933 היא נסעה להכשרה בהמבורג וב1935 היא עלןתה לארץ עם קבוצת נערים ונערות דתיים והצטרפה לקיבוץ "מחר", שלימים הפך לגבר-עם. שושנה הפנתה עורף לדת, וכמו כל החלוצים, פסגת מאוויה ושאיפותיה הייתה לעבוד ולהפריח את השממש. היא נשלחה להכשרה בגן הירק של גבעת ברנר, ומשם הצטרפה לפלוגת עבודה "הבונה" שהתמקמה במושבה חדרה. ב"הבונה" שושנה הכירה את בעלה לעתיד, צבי. הם נשאו וב1941 נולד עודד. באותה השנה עברה הקבוצה להתישבות בנגב- לקיבוץ דורות. פה נולדו עוד שתי בנות: מימה ודבורל'ה. בפרוץ מלחמת העצמאות פונו האמהות והילדים לתל- אביב והאבות נשארו בדורות הנצורה. למעשה, סיפור חייהם של שושנה וצבי ארוג ושזור בספר תולדותיה של דורות. ב1949 יצאה שושנה ללימודים בסמינר הקיבוצים ושימשה כגננת בדורות במשך שנים רבות. לאחר מכן היתה אקונומית ולא פסקו הסיפורים על עמידת הדום של כל הכלים על השולחנות. שושנה היתה עוברת כל יום ובעינה היקית ללא פשרות כמו עשתה מסדר לכל הקומקומים והכלבויניקים. מהאקונומיה עברה לרכז את הצרכניה ובשנים אלה נפטר צבי אהובה. היא נשאה את כאב האובדן שנים רבות וגזרה על עצמה מידה מסוימת של ספגנות. רק לאחר 10 שנים היא התחילה להתאושש ויצאה ללמוד העשרה באפעל. רב ימי זיקנתה לא ביישה את נעוריה. דינמית, פעלתנית, חרוצה ללא פשרות וחברת קיבוץ נאמנה ולויאלית. היא התברכה ב14 נכדים וב15 נינים. רב השנים מיצתה בשמחה ובאהבה את המשפחתיות שבנתה. ימי שישי אחה"צ אצל סבתא היו חגיגה לכולם כאשר היא מנצחת על הכל. בשנותיה האחרונות מחלת האלצהיימר נגסה בה ללא רחם ו ההדרדרות לא אחרה לבוא. גם בימיה האחרונים היא נאבקה על כל נשימה כמו נמרה, כך  גם היתה בחייה. נוחי בשלום על משכבך נזכור אותך באהבה.


הוסף


< חזרה לאתר הנצחה
[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר| תנאי שימוש | מדיניות פרטיות |
הצהרת נגישות




אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2024 (c)
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות