דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה
כניסה
    משתמש חדש?      
 
חדשות ועדכונים
חברים בנים ותושבים אשר אין להם שם משתמש לאתר יכולים להירשם כאן
חברים בנים ותושבים שלא מצליחים להיכנס לאתר הקהילתי, נא לשלוח למנהל האתר הודעה דרך "צור קשר" שבתפריט העליון. או ללחוץ כאן
 
דף הנצחה לחצור (פרלסון) חיה ז"ל
(20/04/1918 - 11/06/2008)     (  -  )

חיה חצור

אמא נולדה בלטביה בשנת 1918 בעיירה זילופה שעל גבול רוסיה למאיר וסוניה פרלסון- בת שישית לארבע אחיות ואח. אמא לא זכתה להכיר את אביה שנטרה ונהרג בשוגג בידי חיילים רוסים. אמה, אלמנה צעירה כבת 30, גידלה ופירנסה את ששת ילדיה, ולמרות התנאים הקשים אמא זוכרת את ילדותה כמאושרת. היא הייתה ילדה יפה ושובבה שאהבה לבלות ולשחק בחיק הטבע ובמיוחד לרחוץ במימי הנהר. בנעוריה הצטרפה אמא לתנועת השומר הצעיר- 'נצח' שייעדה את חניכיה לעלייה ולבניין הארץ. במשך שנים חזרה ואמרה: 'עד היום אין לי מקצוע, כי בהכשרה אמרו כל הזמן שבארץ ישראל לא צריך מקצוע, צריך לעבוד.' שלוש האחיות הצעירות היו חלוצות, כל אחת בקיבוץ אחר: גיטה ז'ל באפיקים, מוסיה ז'ל בכפר בלום ואמא בדורות. האם וילדיה שנותרו בגולה נספו בשואה.

ב1939 עלתה אמא לארץ. תמונת פרידתה האחרונה ממשפחתה בתחנת הרכבת לוותה אותה לאורך חייה. אמא הגיעה לארץ כמעפילה. בהגיעה אל החוף השליכה את כל חפציה וניירותיה לים מפחד הצבא הבריטי. אמא הגיעה לארץ בשעת לילה מאוחרת . לאחר שהתארחה אצל אחותה בקבוץ אפיקים, הגיעה לקיבוץ הבונה. בקיבוץ הבונה עבדה בכל עבודה בשדה ובכרם. שם הכירה את אבא, שהיה חייל בפלוגות הליילה של וינגייט, מאז ועד היום במשך 68 שנה דרכיהם לא נפרדו.

לקיבוץ דורות שהיה הנקודה הדרומית בארץ ישראל, הגיעה אמא עם קבוצת הבחורים החלוצה שעסקה בהקמת המשק.

ב1943 נולד בנה הבכור גדעון (גידי) שנקרא על שם אחותה הגדולה גיטה, שנספתה שבועיים קודם באסון טביעת הרפתנים בכנרת.

במלחמת העצמאות פונתה אמא עם ילדי דורות כשהיא בהריון עם בנה השני אילן. בסיום המלחמה חזרה לדורות ועבדה כמטפלת בגיל הרך.

ב1952 נולד בנה הצעיר איתן.

ב1957 הצטרף למשפחתנו יעקב טלר שהגיע במסגרת חברת הנוער 'רשפים', ומאז הוא חלק בלתי נפרד ממשפחתנו.

ב1955 יצאה אמא לביקור משפחתי בקנדה. בדרכה חזרה ניצלה מהתרסקות מטוס אל-על, שהופל מעל בולגריה, לאחר שברגע האחרון החליפה מטוס כדי להקדים את שובה לארץ.

אמא המשיכה את העבודה כמבשלת במטבח. את כישוריה הכירו כולם. במיוחד הכנת הדגים לסדר פסח, והמשפט 'איפה הדגים של חיה'? היה בפי כל- בכל סדר פסח.

אמא תמיד הקפידה על הופעה נאה ומטופחת ועל לבוש על פי צו האופנה.

פתאם בגיל 40 הפתיעה את כולם, כשיצאה לעבוד במטעים ובכרם, משם הייתה חוזרת עייפה, שזופה ומאושרת. לפני היציאה המוקדמת לעבודה במטעים, הייתה מקיימת בחד'א דיונים על המצב בארץ ובעולם, בלהיטות , ללא גבול.

אמא הייתה מעשנת כבדה. לא אחת ובגיל מאוחר, תוך דיונים קשים, ניסינו לגרום לה להפסיק לעשן, אך תמיד סגרה את הדיון באמירה 'אני צעירה לא אמות.'.

בשנות השבעים חזרה אמא לבשל במטבח תוך שהיא מדריכה את הצעירים מנסיונה הרב.

לאור מצבה הבריאותי ולמרות רצונה להיות עצמאית בביתה, נאלצה אמא לעבור ל'בית דור'. בחג הפסח ציינה אמא את יום הולדתה ה90.

בחג השבועות התדרדר מצבה הבריאותי, ולאחר זמן קצר החזירה נשמתה לבורא עולם.

יהי זכרה ברוך

הבנים


הוסף
"הכרתי את חיה בזמן שהייתי במחנה עבודה בקיבוץ. חיה הייתה אחראי ..."
שירה אבישר אלשרפי


< חזרה לאתר הנצחה
[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר| תנאי שימוש | מדיניות פרטיות |
הצהרת נגישות




אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2024 (c)
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות