דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה
כניסה
    משתמש חדש?      
 
חדשות ועדכונים
חברים בנים ותושבים אשר אין להם שם משתמש לאתר יכולים להירשם כאן
חברים בנים ותושבים שלא מצליחים להיכנס לאתר הקהילתי, נא לשלוח למנהל האתר הודעה דרך "צור קשר" שבתפריט העליון. או ללחוץ כאן
 
דף הנצחה לכהן רבקה ז"ל
(20/10/1915 - 14/8/2008)     ( יב חשוון תרעו  -  יג אב תשסח )

רבקה כהן
רבקה נולדה במוצאי סוכות שנת 1915 בעיירה דוויסק בלטביה, שרוב תושביה היו יהודים. אביב היה סוחר בהמות בהמות ותבואות, שהיה נוסע בין הכפרים בכל המחוז, וחוזר לביתו רק בסוף השבוע. ימה ניהלה חנות מכולת קטנה מכולת שם הייתה מוכרת לחם וחלות שאפתה בעצמה. כבת הראשונה (לא הבכורה) במשפחה ,שמנתה 3 אחים ו 3 אחיות הוטל על רבקה כבר מגיל צעיר לקחת חלק בכל עבודות הבית. העיירה הייתה קטנה , מבודדת ומוקפת יערות כשבינה ובין עיר המחוז מקשרת דרך עפר. לבית הספר בעיר המחוז היו הילדים הולכים כל יום ברגל מרחק של מספר ק'מ. בזיכרונות הילדות דלה חזרה ועלתה תחושת הפחד התמידי של מיעוט יהודי אשר חי בסביבה עויינת, ובמיוחד הדאגה בכל סוף שבוע האם אביה יגיע בשלום. כמו צעירים יהודיים רבים באותה העת, הצטרפה רבקה לתנועת 'השומר הצעיר', ושם גמלה בליבה ההחלטה לעלות לארץ ישראל.כמקובל אז, נשלחה אמא לקיבוץ ה'כשרה' שהיה בחווה חקלאית בקרבת העיר ריגה, שם פגשה בפעם הראשונה את ישראל, בעלה לעתיד.עם סיום ההכשרה התעכבה עלייתה לארץ מכיוון שבשנים אלו צומצמה מאוד חלוקת אישורי הכניסה לארץ ישראל (סרטיפיקטים).
בשנת 1939 עלתה לארץ בעלייה בלתי לגלית והגיעה לקיבוץ הבונה, שבו הייתה קבוצת צעירים מלטביה, ביניהם גם ישראל.בקיבוץ הבונה, כמו בהכשרה קודם לכן, ובהמשך דרכה בדורות בא לידי ביטוי החינוך שקיבלה בבית מגיל צעיר לעבודה, לאחריות, לסדר וניקיון. רבקה וישראל התחתנו בקיבוץ הבונה בדצמבר 1939. עם הגעתה לדורות עבדה תקופה קצרה במכבסה , ובהמשך, לאחר תאונת עבודה בה נכוותה קשה, התחילה לעבוד בבית התינוקות. בעבודה זו התמידה במשך יותר מ3 שנים. עם סיום עבודתה בטיפול בתינוקות עבדה מספר שנים בצרכניה, ולאחר מכן באקונומיה. מתקופה זו זוכרים חברים רבים, עובדי משמרות לילה ושומרים את ארוחות הלילה המושלמות שהכינה להם.
הוריה ושלושת אחיה נספו במלחמת העולם השנייה. על שמם של אהיה שמואל ואחיה הבכור דוד, שאליו הייתה קשורה במיוחד, ושנהרג כחייל בצבא הרוסי, קראה לשני בניה.
שתי אחיותיה הצעירות ממנה, ששרדו את התופת, הגיעו לישראל עם פתיחת שערי ברית המועצות לעלייה בסוף שנות ה70.
שבר גדול בא על רבקה וישראל עם נפילתו של נדב בן הזקונים במלחמת יום הכיפורים, ונפער פצע שלא יגליד. בשנות חייה האחרונות סבלה רבקה מבעיות בריאות שונות, שבעקבותיהן נאלצו לקטוע את אחת מרגליה. ההחלטה על הקטיעה הייתה מאוד קשה לרבקה, אבל היא בחרה בחיים.לאחר הקטיעה, עם התדרדרות במצבו הבריאותי של ישראל, קיבלה רבקה החלטה מיצה לעזוב את הבית, שבו הי שנים רבות, ולעבור לבית הסיעודי 'בית דור'. למרות מצבה הבריאותי המשיכה רבקה להתעניין בנעשה בקיבוץ ובעולם בכלל, והקפידה לקרוא מדי יום לפחות את הכותרות של 'מעריב'. קשה היה לה במיוחד לחיות את הדעיכה והאובדן של חברותיה הטובות במשך שנים רבות, שגם הן התגוררו בבית דור בשנותיהן האחרונות.
המוות בא לאחר שבועיים רצופי כאבים וסבל, תוצאות דלקת הריאות והסיבוכים שבאו בעקבותיה.
כמעט עד יומה האחרון הייתה צלולה, מכירה את הסובבים אותה ומודעת למצבה.
יהי זכרה ברוך


הוסף


< חזרה לאתר הנצחה
[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר| תנאי שימוש | מדיניות פרטיות |
הצהרת נגישות




אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2024 (c)
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות