דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה
כניסה
    משתמש חדש?      
 
חדשות ועדכונים
חברים בנים ותושבים אשר אין להם שם משתמש לאתר יכולים להירשם כאן
חברים בנים ותושבים שלא מצליחים להיכנס לאתר הקהילתי, נא לשלוח למנהל האתר הודעה דרך "צור קשר" שבתפריט העליון. או ללחוץ כאן
 
דף הנצחה ליהל חיים ז"ל
(13/05/1914 - 19/03/2006)     (  -  )

חיים יהל

עוד מעט ועברה כבר שנה ובחוץ יורד גשם זלעפות, ואני נזכר באין-ספור השיחות שהיו לנו,, בעיקר בטלפון בשל הריחוק הפיזי, על הגשם- כמה ירד, האם טוב לחקלאים...

אבא, בגיל מעל 90, עדיין מתלונן שבשדרות וברור-חיל ירד יותר, ושצריך לדבר עם עמוס על המצב בשדות. זה היה אבא גם בגיל מבוגר, שבו אנשים מאבדים לחלוטין עניין בסובב אותם, היה הראש שלו ,הצלול והבהיר כל-כך, נתון לבעיות השעה והמשק.

תמיד ידע מה מתרחש במפעל, יודע לעומק מהן הבעיות שם, ומאושר כאשר השדות מניבים יבול יפה(אבל מודאג מן המחיר שיתקבל...).

דיברנו הרבה על המצב בקיבוץ, שאבא היה מאד לא מאושר ממנו, וני זוכר שכאשר הצעתי לו ללכת ולנה את המפעל הוא השיב- וכנראה ברצינות. אני לא אזום את זה, אבל אם יבקשו, אז בסדר'.

אבא לא היה יש של מהפכות, אלא איש של עבודה- מאז שאני זוכר אותו כילד , תמיד עבד מעל כל מה שנדרש.כגזבר ומרכז קניות (תפקידים אותם מילא מספר פעמים) היה חוזר בשעות מאוחרות , כשאמא דואגת לשלומו, מכתת את רגליו בתל-אביב. כדי להשיג הלוואה נחה יותר, או לקנות סחורה במחיר זול יותר.

היה סוחר ממולח, אבל אף פעם לא למען עצמו- תמיד למען הקיבוץ. לא הלך למסעדות בתל-אביב, אלא אכל סנדוויץ', בכדי שיוכל להביא בסוף השבוע גרעינים ובוטנים הביתה.

בבית תמיד עבד בגינה, ובשנים האחרונות- מעל לכוחותיו, כשהוא מתלונן ש'אני כבר לא מה שהייתי'... ועדיין ממשיך לעבוד בטרייה.

אהבתו למשפחה, והדאגה שלו לנו- הבנים. ולילדנו, הייתה ללא גבול- זכר את כל ימי ההולדת של כולם (ויש הרבה מאד...) ותמיד ידע לתת מתנה בזמן לנכדים. כשהיינו צעירים בצבא, הייתה גאוותו בבניו הטייסים גדולה מאוד, ואין לי ספק שהאכזבה שלו מכך שאחיי חזרו בתשובה ועזבו את הטייס, הייתה גדולה. ואולם, מעולם לא הגיע לשבירת היחסים, אלא להיפך- ניסה לפשר ולקבל את העובדות כפי שהן, ובמשך השנים היה מאושר מכל נכד ונין נוסף, חי בכאב את בעיותינו, ובמעט שהיה לו עזר ללא הרף לבניו, על אף שלא קיבל את דרכם.

חלק מקבלת המציאות אצלו, היה בלימוד, כמעט מידי ערב, של תורה בשיחות טלפון ארוכות עם יואב, על אף,שלמיטב ידיעתי- עד סוף ימיו לא היה אדם מאמין.

שמירת הקשר שלו איתנו הייתה מדהימה, ועל אף הריחוק הפיזי, יכולתי להיות בטוח שביום שישי בדיוק בשעה 13.30 הטלפון יצלצל ואבא יהיה על הקו.

במשך הרבה שנים הייתה בריאותו לקויה (וגם כשהייתה בסדר, היה מתלונן...) החל מהגב, וכלה בריאות וקוצר הנשימה, אך, שוב, כדבר שאפיין אותו- הוא לא נתן חכך להכניע אותו, ועסק מדי יום, עד ימיו האחרונים, בשעות של טיפול עצמי בבריאותו.

תמיד ניסה להמשיך בפעילות כאילו הוא צעיר בן 30, לא קיבל את העובדה שלגיל יש מחיר הנגבה מהגוף, לא מוכן היה להזדקן, ובטח שלא לשמוע על מעבר אפשרי לבית-דור.

הצניעות של אבא הייתה מדהימה- עד סוף חייו חי עם אמא בדירה קטנטונת עם ריהוט פשוט, מבלי לדרוש את שלבטח הגיע לו, אחרי כל- כך שלחיים ועשייה בקיבוץ.

את אמא נשא ממש על כפים, בדאגה היומית שלו ובטיפול בה, גם כשהגוף כבר הלך ובגד בו. לראות את אבא בגיל קרוב ל92, יושב על הקלנועית ומסיע את אמא מבית-דור לביתה מדי יום, היה מרגש.

הכיר כמעט כל ילד בקיבוץ, ואלו החזירו לו באהבה. כן כזה היה אבא- אדם שמגיל צעיר בחר בחיי הקיבוץ, מרגע עליתו מגרמניה, דרך מעוז ועד לדורות, במסירות רבה, מעולם לא עשה לעצמו, על אף שפעמים רבות היה מאוכזב עמוקות מהדרך שבה הלך הקיבוץ, מעולם לא ניתק עצמו מההוויה הקיבוצית.

אבא היה נעים הליכות, אינני זוכר אותו ולו פעם אחת מרים את קולו.

בעיני מסמל בא את הדור הישן והטוב, שבנה בידיו את מה שיש לנו היום- לא מנהיג הנואם בראש חוצות, אלא אדם צנוע ומסור עד עומק נשמתו לעבודה ולמשפחה.

ת.נ.צ.ב.ה


הוסף
""
יהל


< חזרה לאתר הנצחה
[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר| תנאי שימוש | מדיניות פרטיות |
הצהרת נגישות




אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2024 (c)
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות