דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה
 

 
דף הנצחה לפיחוביץ צביקה ז"ל
(08/05/1946 - 18/10/2013)     ( ז אייר תש"ו  -  יד חשון תשעד )

איש רציני ,שקול,מבריק, חד ואנליטי, בעל ידע רחב ויודע הכל. שילוב נדיר של אדם חזק, גאה ועקשו עם לביאה פולניה ומגוונת. לעולם נזכור אותך גדול וחזק, עם זקן עבות, שמכסה לחיים שמנמנות, שוחה קילומטרים ורץ בשדות. פיחו, לוחם מדור זקוף שלא ידע דמעה, צנחן ופטריוט ציוני. אהבת כל כך את המדינה שלנו, לחמת בשבילה כל חייך ולימדת אותנו אהבת הארץ. לקחת אותנו לטיולים, סיפרת לנו סיפורים ודאגת להקנות לנו ערכים שאותם אנו מעבירים בגאווה גם לילדים שלנו. לימדת אותנו ליהנות מהחיים ולמצות כל שנייה בהם- מוזיקה טובה, אלכהול איכותי, טיולים בארץ ובחו"ל וכמובן, אוכל משובח שהיו מנת חלקנו בחיים איתך. המפגשים שלנו תמיד סבבו סביב הנאות החיים וכל מי שהוזמן לארוחות המשפחתיות שלנו הרגיש בר-מזל. תשע נשמות אמרנו, שיש לך (אבל מי סופר). המכות הבריאותיות הקשות שהיו מנת חלקך בעשור האחרון לא הצליחו לשבור אותך ובכל פעם הפתעת את כולם, נלחמת וניצחת. אבל אבא, למרות ההזדמנויות הרבות שהיו לנו להתכונן לרגע הפרידה ממך, הוא כל כך קשה והמחשבה שלא תהיה יותר מכאיבה ובלתי נתפסת. אבויק, איש משפחה למופת, אבא מושלם, ואנחנו אסירי תודה על הזכות שניתנה לנו להיות מפעל החיים שמילא אותך תמיד בגאווה ונחת. חמשת הילדים שלך שאהבת, גידלת, ליווית, וידעת כל פרט קטן על כל אחד מאיתנו. כשהיינו מתקשרים אליך, כבר לפי ה"הלו" שלנו ידעת לזהות אם אנחנו שמחים, עצובים או כועסים. בתקופה האחרונה התמזל מזלנו ונתת לנו לטפל בך ולגמול לך מעט על כל מה שעשית בשבילנו. תמיד היית ותמיד תישאר העוגן של חמישתנו וכמו שהבטחנו לך כשנפרדנו כולנו ביום השישי- אנחנו נמשיך לשמור אחד על השני בדיוק כמו שלימדת אותנו. סבא צביקה, אי אפשר שלא לדבר על הסם שלך, סוללת הנכדים שהעמדנו מולך בכל פעם שנזקקת לאנרגיה כדי להמשיך להלחם. חיכית שיבוא לבקר, נהנית מההמולה והשמחה שהכניסו לבית שלך והספיק לך רק לראות אותם כדי להתמלא באושר וכוח. הם עוד הצליחו להוציא ממך חיוך עד ליומך האחרון. סבוש- שישה בנים, שנים בדרך והיד עוד נטויה. אנחנו מבטיחים לעשותמאמץ ולהגיע לקבוצת הכדורגל שרצית כל כך. חיית חיים מלאים, מאושרים ומספקים, ואנחנו בטוחים, שאתה נמצא כרגע במקום שלין וטוב, אחרי ארוחה משובחת, עם סיגר וכוסית קוניאק, מסתכל עלינו מלמעלה בעיני תכלת קטנות. אבא, נתגעגע לריחות ולטעם הבישולים שלך, הבישולים שלך, למוזיקה המהדהדת ברחבי הבית, לשיחות הארוכות, לטיולים בשדות, לגיחות הקצרות ללונדון או לפריז, לבדיחות ולסיפורים. נתעגע לקול שלך, לחיוך הממזרי ולעינים השובבות שאומרות הכל. תודה שהית אבא שלנו. תודה שהיית מסור כל כך ונתת לנו את כל כולך. אוהבים וכבר מתגעגים


הוסף



< חזרה לאתר הנצחה

[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר| תנאי שימוש | מדיניות פרטיות |
הצהרת נגישות




אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2024 (c)
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות