דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה
כניסה
    משתמש חדש?      
 
חדשות ועדכונים
חברים בנים ותושבים אשר אין להם שם משתמש לאתר יכולים להירשם כאן
חברים בנים ותושבים שלא מצליחים להיכנס לאתר הקהילתי, נא לשלוח למנהל האתר הודעה דרך "צור קשר" שבתפריט העליון. או ללחוץ כאן
 
דף הנצחה לסטביסקי (רביטש) רייזי ז"ל
(14/08/1913 - 30/05/2007)     (  -  )

רייזי סטביסקי

רייזי (לבית משפחת רביטש) נולדה בברלין, גרמניה, כבתם הצעירה ביותר (מתוך שמונה ילדים)של בלומה ויהושע רביטש, יליד רוסיה, שהגרו לגרמניה ב1903. למרות מצבם הכלכלי הטוב, שאפו ההורים בעיקר להבטיח את עתיד ילדיהם, וכמובן להיטיב את עסקיו של האב , אשר התעשר ממסחר בביצים. בגרמניה פתח האב בתי חרושת , עשה חיל בעמלו והנחיל למשפחתו חיי רווחה ונוחות.

חיי המשפחה התנהלו במסורת יהודית ליברלית ובחוג חברתי של יוצאי רוסיה, אך ילדי המשפחה התערו לגמרי בתרבות ובהוויה הגרמנית. רייזי התייתמה מאביה כשהייתה בת עשר שנים, ולאחר מותו החל מצבה הכלכלי של המשפחה להידרדר . ברבות השנים נאלצו בני המשפחה הצעירים להפסיק את לימודיהם ולצאת לעבודה. עלייתו של היטלר לשלטון זירזה את עליית בל בני משפחת רביטש עם אמם לפלסטינה, היא ארץ ישראל. כדי לקבל סרטיפיקטים לעליה לפלסטינה, יצאה רייזי להכשרה חקלאית וגרה בבית איכרים ברטיבור. תקופת הסתגלותה לעבודה החקלאית הייתה קשה ומלאת דמעות. אך היא למדה לחלוב וללקט תבואה בשדה ולישון על מזרן קש. לאחר כשנה שבה לברלין והכינה את הניירות לעליה לארץ,ב1934 עלתה רייז הצעירה עם אמה לארץ ישראל ובדמותה,שצולמה על האניה ניתן לצפות בסרט 'עמוד האש' . רייזי הצטרפה ל'קבוצת החוגים' שהייתה בהכשרה ברעננה, ואשר מאוחר יותר הקימה את קיבוץ מעוז- חיים בעמק בית-שאן. ב1939 היא נשאה ללאו סטביסקי ונולדו להם שלושה ילדים- שלומית, גיורא וציונה ז'ל, שנהרגה , למרבה הצער , בעת שרותה הצבאי, כשטרם מלאו לה עשרים שנים

ב1951 בעקבות 'הפילוג בקבוץ המאוחד, עזבה משפחת סטביסקי, יחד עם משפחות נוספות ממעוז חיים .את המשק ועברה לקיבוץ דורות של 'איחוד הקבוצות והקיבוצים'. ההסתגלות וההשתלבות בחיים החדשים לא היו קלות, למרות קבלת הפנים החמה והשתדלותם של חברי דורות להקל, ככל הניתן, על קליטתם של חברי מעוז-חיים. רייזי זכתה להערכה רבה ולאהבת כל חייה, הן בחיק משפחתה הקרובה והרחבה והן בקבוץ מעוז-חיים ובקבוץ דורות. בשנותיה הראשונות במעוז בקשה להשתלב בעבודת הנגרות ואכן ב1944 היא הצליחה לשכנע את המשק שגם אישה יכולה להיות נגרית. רייזי הפכה להיות נגרית ראויה ומוצלחת . ב1959 היא הקימה במעוז 'מפעל מעמועים' וגם בובטרון ובנתה את הבובות ותפרה את התלבושות והתפאורה בכישוריה, תוך הסתיעות בחברים, שחקנים ומשוררים מהמשק. חיבתה זו לבובטרון הביאה עימה גם לדורות, והעלתה בבוטרון מספר סיפורי אגדות, שהומחזו לצורך ההופעה,'אגדת שלושה וארבעה', 'זהבה ושלושת הדובים' 'חנהל'ה ושמלת השבת'. 'פטר והזאב'. בדורות עבדה רוב שנותיה כמורה לנגרות ולימדה צעירים רבים איך לנסר, לשייף ולדפוק מסמר ולבנות כלי. ב1965 יצאה רייזי ללימודי הוראת מלאכת יד במדרשה למורים בתל-אביב, הצטיינה בלימודיה וקבלה תעודת הוראה. היא לימדה בדורות ובבית הספר האזורי 'שער הנגב' במשך שנים בות. ב1968, לאחר מותה הטראגי של בתה הצעירה, החיטה לצאת ללימודים והשתלמות נוספת בתחום המתכת וחומרים אחרים. עם פרישתה מעבודתה בבית הספר האזורי היא לימדה בסמינר למורים בבאר-שבע במשך שש שנים.רייזי אף הדריכה חברים בדורות בחוגי ערב למלאכת יד, אשר זכו להצלחה. עם פרישתה לגמלאות, החלה רייזי לתקן ולייצר צעצועים לבתי הילדים במשק, ואח'כ מכרה צעצועים שיצרה לחברי הקיבוץ ולכל דורש. כשהדרישה לצעצועים הגיעה לרוויה, החלה רייזי לייצר כלי נוי מעץ, המעוטרים בקישוטים משובבי עין ושווקה אותם בהצלחה רבה. רייזי עבדה עד גיל 93, וכשחשה כאבים בפרקי ידיה העדינות, וכשהבינה שהגיעה העת להרפות ממלאכת העץ, הקדישה זמן רב לעסוק במחשב בביתה, ופינתה מקום לאהבתה לקריאת ספרים. לרייזי מעולם לא שעמם- לדבריה. עולמה הרוחני והגשמי היה מלא ותמיד אמרה שהיה לה מזל שעבודתה הנגרות, על כל גווניה, הייתה גם ה'הובי' שלה.היא אמרה שהגשימה את כל רצונותיה בחייה בקיבוץ והייתה גאה ומאושרת על כך. בשנות חייה שלאחר מות לאו ז'ל, הקדישה רייזי זמן רב לפעילות עם חברים בני גילה בקבוץ דורות וראתה לנגד עיניה כיצד בני דורה הולכים וספים מן העולם. לעיתים היתה שחה עד כמה קשה ועצובה כל פרידה שכזו, אך תמיד המשיכה וסעדה, ככל שיכלה, את אותן חברות, אשר גם הן נותרו בודדות לאחר מות בעליהן. מלאה רורך, עדנה ושלמות פנימית.

לשלומית וגיורא, ילדיה וכמו כן לכלותיה ונכדיה היתה רייזי ציר מרכז רגשי עמוק של אהגה, הערכה והערצה אין קץ. אישיותה המופלאה, עדינותה וחכמתה, אצילותה ואנושיותה יחיו עמנו תמיד.


הוסף


< חזרה לאתר הנצחה
[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר| תנאי שימוש | מדיניות פרטיות |
הצהרת נגישות




אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2024 (c)
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות