דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה
 

 
דף הנצחה לשינפלד שאול ז"ל
(16/12/1918 - 24/06/2000)     (  -  )

שאול שינפלד
אולה שלנו איננו.
הורה, סבא, דוד, ידיד, חבר ורע אהבנו אותך, שאול, ואתה אותנו "כאהוב שאול את יהונתן". צנוע וענו הלכת בעולמנו. שכיית חמדה שכמותך. לא רצית שירגישו בך, לא רצית שיטרחו למענך. השתדלת שהמקום שאתה תופס לא יהיה גדול מגודל גופך, ואשר מידותיו היו צנועות כמוך. היית אוכל כציפור כאשר הידיים צמודות לגוף, חלילה לא להפריע לשכן היושב לצידך.
דואג, תמיד דוג- חסר לכם משהו? אני יכול לעזור במשהו? ובי היית גוער- "אני לא אוהב שאת נוסעת בלילה". כל כך שמחת לראות את ילדינו גדלים ומתפתחים, ואיך פרגנת לנו תמיד על ההורות שלנו ועל הקסם של ילדינו. היית כהורה הצופה על ילדיו ולא רוצה מהם מאומה, רק שיניחו לו לאהוב אותם. ואנחנו, שאול אהובינו, התעטפנו באהבתך ובאהבתה של רינה, וחם היה לנו בה. חזק וגיבור שלנו, שרירי כזה, איך אהבת להקפיץ את שריר ידיך לקול תרועתם של ילדינו, ובהורדת ידיים תמיד נצחת. כל כך קל היה לשמח אותך- חיוך קטן, פרח לחג, מפית מחו"ל- הגבת כמו השמיים נכנסו לביתך.
שובב היית ומתבייש כנער. אני זוכרת ת סיפוריך הרבים על ילדותך, נערותך, בגרותך וחייך עם רינה. כילד קטן בברלין לא אהבת ללמוד. ברחת מהשיעורים והיית הולך מכות עם ילדים ברחוב. וילד אהוב היית על כל המשפחה הרחבה,, וכולם התנדבו לטפל בך. גדלת עם בני דודיך כאח בין אחים, ביניהם זאב, העומד פה היום איתנו, ואשר לימים גדל בביתכם בדורות, וזכה הוא ובני ביתו להתעטף גם הם באהבתכם הגדולה.
בהיותך בן 13 לערך, ואתה בתנועת נוער "הבונים" בברלין, הגרו הוריך לפולין, עם עלית היטלר לשלטון. אתה נשארת בברלין, בכוונה לעלות ארצה. זכורים לי הסיפורים על המסע שעשית לפולין, ילד צעיר, לבד, על מנת להיםרד ממשפחתך טרם עלותך ארצה. זכורות לי עיניך הדומעות בהזכרך כיצד אמך בוכה, ולשאלתך למה בוכה היא, ענתה היא לך: "אני יודעת שאני נפרדת ממך לתמיד." וכך עלית ארצה וכל משפחתך נספתה בשואה.
בתנועה, בד ובד עם התהוות חברת הנוער שלך, שהגיעה בשנת 1934 לאפיקים, והלכה ונרקמה ידידות מופלאה בינך ןבין סבא צבי שלנו, שסחפה לתוכה את בנות זוגכן רינה ז"ל ושושנה תבל"א, ומאוחר יותר את כולנו. ב13.6.00 מלאו 25 שנה למותו של חברך הקרוב צבי. ביום זה קרתה אותך התאונה הנוראה שגדעה את חייך 25 שנה.
בשנת 1936 עברת עם הקבוצה ל"הבונה" בחדרה וב1941 הגעת לדורות. פה פגשת את נסיכתך- את רינה. על הקשר של שאול ורינה אפשר לכתוב ולכתוב, ולעולם לא לסיים. המסירות שלך, שאול, אין ל אח ורע. נשאת את רינה על כפיים, הרגשת אותה, הבנת אותה, השקעת בה את כל מאודך, ורק בימיה האחרונים לא יכולת לה. היא הייתה מונשמת ומטופלת בטיפול נמרץ, ולא יכלה להשיח יותר ליבה בפניך. ואתה עמדת דומם, המום וכנוע.
השבוע, שאול שלנו, רגע לפני התאחדותכם מחדש לאחדות הנצח השמיימית, מצאת עצמך באותו מצב מונשם, בטיפול נמרץ ולא יכול לתקשר. לא נותר דבר לא ברור ביניכם.
בן 81 ואנו מרגישים שנגדעת בדמי ימיך.
נאהב אתכם תמיד, הורים נהדרים שכמותכם.


הוסף

"בתו של זאב שמוזכר וכילדים הינו באים לקיבוץ ואהבנו לבוא ושאול ..."
חנה סםקטור


< חזרה לאתר הנצחה

[חזרה לראש העמוד] [הדפס]
|מפת אתר| תנאי שימוש | מדיניות פרטיות |
הצהרת נגישות




אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2024 (c)
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות